הבן שותה לשוכרה
נשאלתי ע"י בתי: "אבא, לא כתבת משהו על בן לקראת צבא, שחוזר הביתה שתוי והוריו מתים מפחד שיהפוך אלכוהוליסט?" ובכן לא כתבתי, אבל, אם צריך, אכתוב.
בחיבורי: "התמודדות עם אקטינג-אאוט של מתבגר", עסקתי בהתנהגות מחאתית של נער מתבגר, שהוריו מתקשים בהכלתה. כאן מדובר בבחור ובתחום הנוגע לחשש מפני התמכרות.
ברור, ששתייה עד כדי התבשמות והתנהגות של שיכור, איננה דבר חריג ובלתי מוכר לכולנו. יש הורים שישמחו שילדיהם המתבגרים או הבוגרים יגיעו למצב זה ולו כדי שיחוו את החמרמורת (האנג-אובר) שבאה בעקבותיו. הם סבורים, שאכן אין חכם כבעל נסיון וההתנסות עשויה להועיל יותר מכל הטפת מוסר. מאידך, הורים רבים, שיודעים מנסיונם כי החוויה, נעימה ככל שתהיה, תסתיים בבחילות והקאות וכאבי ראש וצמרמורות – רוצים בכל מאודם למנוע מיקיריהם את ההרגשה הרעה הזו. איך שלא יהיה, גם אלו שמשלימים עם המצב ואינם מתערבים ונוכחים במצבי שכרות חוזרים ונשנים של ילדם, גם הם חוששים שמא יכנס להרגלי שתייה שיתמכר להם ויגיע לשתיינות.
אפשר בהחלט להבין את אלו ואת אלו וראוי להתיחס לכמה וכמה דברים כדי לגבש עמדה ביחס להתנהגות הזו של הבן:
אישיותו של הבן
(כל דברי מתייחסים גם לבנות ורק לשם נוחות אני כותב במגדר אחד).
יש להבחין בין שתיה כנורמה בני הגיל ובהזדמנויות מאורגנות, לבין שתיה שניכר כי היא באה לפצות על חסרים וחולשות. ההבחנה היא בין הנאה וחוויה של בילוי, לבין אמצעי הרגעה או בריחה, נסיון למלא ריק נפשי. אישיות תלותית, חוסר בטחון עצמי, העדר הרגשת ערך עצמי וחוסר משמעות בעשייה ובהוויה היומיומית, כל אלו עלולים לדחוף לשתיה שצופנת סכנה. כך גם כאשר מנסים להתגבר על משבר שחוו.
מאפייני השתיה
לא מתמכרים כל כך מהר. לא שבועות ולא חודשים של שתיה, יהפכו אדם לשתיין. מבחינים גם בין שתיה בחברותא לבין שתיה לבד. בשתיה לבד גדול הסיכון להתמכר, כי היא סוג של אמצעי בריחה או הרגעה שנוקט בו הפרט ושהשגת החוויה המשכרת דורשת עם הזמן הגדלת המנה ומביאה להתמכרות.
התייחסות ההורים
יש להתייחס למה שנתפס בעיניי ההורים כבעית שתיה של בנם שבגר, כאל כל בעיה שלדעתם יש לו. ברור שהטפת מוסר לרוב תדחה על ידו ולכל היותר, ימנע מלהגיע הביתה כשהוא שתוי או יזדרז לחפש לו מגורים נפרדים, אבל לא תפסיק את סכנת השימוש המסוכן שלו באלכוהול. נזיפות והאשמות ומריבות, אינן אפוא דרך יעילה לעזור לו ולהם. אנחנו יודעים כבר, שאלו אינן יעילות ואינן מומלצות גם בתחומים אחרים ביחסי הורים וילדיהם. אם יש להם ערוץ פתוח לשיחה עם בנם, יוכלו לשוחח איתו בהזדמנות מתאימה על השתיה ועל חששותיהם (הזדמנות מתאימה איננה כמובן שלוש בבוקר כשהוא נכנס מתנודד הביתה!). מעבר לכך, הבחירה בידו בכל מצב ואין טעם באיומים ובבילוש ובנדנוד. לאחר הבעת חששותיהם, עליהם להעביר לו מסר לפיו הם סומכים עליו ועל שיקול דעתו ובכך – לחדול מעיסוק בנושא. כולנו מבינים שאלכוהול עלול לשמש סם ממכר, אך חוששים לא פחות מסמים מוכרים אחרים. גם את השימוש באלו האחרונים לא מצליחים הורים למנוע בדרכי מלחמה. יש המנסים למנוע כספים, יש המאיימים לסלקו מהבית וכל האמצעים האלו ודאי אינם יעילים ורצויים. מה אם כן יעשו עוד?
הורים הם בסיס בטחונו של הבן. קבלתם אותו היא היסוד האיתן להתפתחותו הנורמלית. אל להם לשפוט אותו וודאי שלא לחרוץ את דינו לחומרה. באמצעות קשר חם ותומך הם יכולים להשפיע עליו הרבה יותר מאשר בכל דרך אחרת. יחס של כבוד אליו ולבחירותיו,מקנה להם בעיניו מעמד משמעותי וחזק יותר מכל התייחסות אחרת. אחרי שיביעו חששותיהם, כמצוין לעיל, ירפו מהנושא ויכבדו את בגרותו ושיקול דעתו. ההנחה היא, שהשקעתם בו עד הלום והמשך התייחסותם אליו בכבוד ובאהבה, יעודדו אותו לשמור נפשו ולא להרחיק לכת בהתנהגות, שעלולה עם השנים לגרום לו נזקים. גם אם יבחינו, שהתייחסותם זו איננה מצמצמת את סכנת התמכרותו, גם אז, רק עידוד וקבלה ואהבה, יקרבו אותו יותר אליהם ויגבירו את השפעתם החיובית עליו.
אם הדבר נמשך והם חוששים יותר ויותר ומרגישים שהם חייבים לעשות משהו למענו כדי למנוע ממנו סכנה, יוכלו לשוחח עם מי שהם יודעים שלבנם תהיה אוזן קשבת כלפיו. לפעמים חבר טוב או מדריך או קרוב משפחה, נמצאים בסוג של קשר עם הבן, שעשוי לגייסו להקשבה ולשיתוף פעולה. ברוב המקרים רצוי שאותו אדם יחשוף את העובדה שההורים פנו אליו וביקשו את עזרתו. רק כאשר ההורים בטוחים, שאם בנם ידע שהתערבותו של אותו אדם היא בעקבות פנייתם, אם במקרה כזה ברור להם שהדבר רק יזיק ואין סיכוי שיסייע, רק אז אפשר ליזום הסתרת פנייתם אליו. הבן עשוי להבין ולהיווכח כמה אכפת להם להוריו ממנו, אבל הוא גם עלול להפגע מכך שמתערבים ומערבים בענייניו וזה עלול להגביר את אי נכונותו להקשיב ולשתף פעולה.
נראה, שמעבר לכללים הבסיסיים המתאימים עקרונית לכל מצב, מורכבות המעורבים והנסיבות, מחייבות תכנון הטקטיקה המתאימה לכל מקרה ומקרה.
24.04.11