מילים שהס מלהזכירן

אומרים: "קשיש", כדי לא להגיד: "זקן";

אומרים: "סגי נהור" (רב אור), כדי לא לומר: "עיוור";

מדברים על: "המחלה", כדי לא להזכיר סרטן.

אימת המילים או המצבים?

השבוע נועצו בי בדבר התאמת מתנה לאדם עיוור. הסבירו לי: "הוא כמוך" ורק אחרי בירור נוסף הבנתי, שמדברים על אדם עיוור. בתחילה חשבתי לתומי שמתכוונים שגם הוא לא טיפש.

איך שלא נסתכל על זה, בימים אלו אני זוכה להפוך לזקן ומבחינתי זו עוד מתנה שאני מקבל בגילגול הזה. הבעיה היחידה שיש לי עם הזדקנותי היא, שלצערי הגדול, אני מכיר רבים יקרים לי, שלא זכו להגיע לכך.

מכבסת המילים באה לעקוף מצבי חיים, אבל, איננה משנה בהם מאום.

הזיקנה יכולה להיות תקופת חיים נהדרת בה קוטפים פירות עמל של עשרות שנים. זוכים לראות את ילדינו מתייצבים בחברה ומעמידים בעצמם דור חדש. המילה זקן נמצאת במקורותינו ואני ממש לא מרגיש צורך לעקוף אותה.

עיוורון היא מגבלה קשה, שניתן להסתגל אליה ואין בכוחה למנוע מאדם חיים טובים ומאושרים. להגיד לאדם עיוור:"תסתכל!" כשלא מבחינים בעיוורונו, הוא משיב: "אני לא רואה", אז טבעי לומר לו: "אז תסתכל טוב!" מה יותר פשוט מלהגיד: "אני עיוור". ברור לי, שלקויי ראייה, שמתמודדים עם איבוד הראייה וטרם הסתגלו אליו, נרתעים מלדבר על עצמם כעיוורים, לוקח זמן להסתגל למכות גורל. אבל, המאמצים לעקוף את המילה רק מדגישים את עוצמתה הסמנטית ולדעתי, דיבור פתוח וישיר דווקא מנטרל חלק מעוצמה זו.

מחלת הסרטן בהחלט עלולה להיות קשה וקטלנית, אך, יותר ויותר חולים בה נרפאים ממנה כליל או שלומדים לחיות איתה אפילו שנים רבות. הגברת מודעות הציבור לסכנות ולגורמים ולתסמינים, בהחלט תורמת ליתר הצלחה בלחימה במחלה או במחלות אלו. כדאי, אפוא, לקרוא לה בשמה ולדבר עליה בפתיחות ככל הניתן לטובת העניין.

אז כמאמר השיר: "זו לא בושה להיות עני, אבל זה גם לא כבוד גדול כל כך" וכמאמר העם: טוב להיות צעיר בריא ועשיר מאשר זקן, חולה ועני. יכולתי להתווכח לפחות על חלק מאמירה עממית זו, אבל, מה שהיה לי לומר בנדון כבר קראתם.

06.01.14