על גבורה וגיבורים
חז"ל קבעו כי גיבור הוא: "הכובש את יצרו". מי שמשליט את שכלו ומצפונו על דחפיו ומצליח לנהוג איפוק. ("איזה הוא גיבור, הכובש את יצרו", אבות ד, א).
כשאנחנו חושבים על גיבורים, מיד צץ בראשנו שמו של שמשון המכונה: "הגיבור", הוא מתואר כבריון שרירי עם כוחות פיזיים אדירים.
הגיבורים שקדמו לו בסיפורי התנ"ך הם כמובן יעקב אבינו שגלל את האבן מפי הבאר, הוא גם נאבק עם מלאך כל הלילה ויכול לו. גם כאן מדובר בגבורה פיזית.
גבורה מסוג אחר ניתן לראות אצל יוסף שעמד בפיתוי ונמלט מחיזורה הנמרץ של אשת פוטיפר.
בהמשך נמצא את גדעון ושלוש-מאות אנשי החייל שבחר למלחמה נגד מדין, עמלק ובני קדם והביס אותם.
מאוחר יותר מובא סיפורו של הנער דוד שיצא במקלע בידו להלחם נגד גוליית הפלשתי הענק. כאן הדגש אינו על כוחו הפיזי כגיבור אלא על תעוזתו ואומץ לבו.
אחרי מאות שנים נודע בר כוכבא עליו אנחנו שרים: "הוא היה גיבור וקרא לדרור", בהנהיגו את המרד נגד הרומאים.
אבל, קדמו לו האחים המכב"ים, בניו של מתתיהו החשמונאי ובראשם יהודה, שלחמו ללא חת ביוונים וגם ניצחום.
ההיסטוריה היהודית מביאה גם את סיפוריהם של הרוגי המלכות ואלו שנקטו: "יהרג ובל יעבור", סרבו להמיר דתם והעדיפו למות מות קדושים.
גם יאיר שטרן ושרה אהרונסון, מחברי המחתרות, זכורים לנו כגיבורים, במיוחד האחרונה שהעדיפה להתאבד מחשש שעינויים יגרמו לה להסגיר את חבריה.
בתאריך י"א באדר אנו מעלים את זכרו של יוסף טרומפלדור, שנודע כגיבור הגידם, כשנפל בקרב בתל-חי בחודש מרץ בשנת 1920 (תר"פ) עליו אנו שרים: "בעד עמנו, בעד ארצנו, גיבור יוסף נפל".
במהלך מלחמת העולם השניה מוכר לנו סיפורם של הצנחנים הישראלים, שהוצנחו באירופה במטרה לסייע במלחמה נגד הנאצים והמפורסמת בתוכם בגבורתה היא חנה סנש.
בין מלחמת העולם השניה לבין מלחמת העצמאות נחשפנו לגבורת עולי הגרדום והנודע בהם הוא דוב גרונר.
מפורסמים גם שני אליהו – גיבורי מחתרת לח"י, אליהו בית-צורי ואליהו חכים, שנתפסו במצריים והועלו לגרדום הבריטי בקהיר, על רצח הלורד מוין (בתאריך כ בחשון תש"ה).
אחר קום המדינה מפורסם סיפור גבורתו המופלאה של נתן אלבז, שעסק בפרוק רימונים כאשר אחד מהם הופעל. הוא התרחק מחבריו והשתטח על הרימון כדי למנוע פגיעה בהם. (בתאריך 11 בפברואר 1954), על מעשה הגבורה הזה קיבל את צל"ש הרמטכ"ל. לאחר שנים הוא הוכר כאות המופת. (הארוע מונצח בשיר שכתב עמוס אטינגר ושר הזמר ג'ו עמר).
במלחמת לבנון השניה נקט קצין צה"ל רועי קליין במעשה דומה, כאשר בקרב בבינת ג'בייל השתטח על רימון וקרא: "שמע ישראל" ונהרג כדי למנוע פגיעה בלוחמים שסביבו. (הוא נפל בתאריך א אב תשס"ו, 26 ביולי 2006).
קצרה היריעה מלמנות כאן את גיבורי ישראל.הרשימה כוללת מקבלי עיטורים ובראשם – עיטור הגבורה, על חרוף נפש אל מול פני האויב. רבים גם הגיבורים העלומים, שהציבור הרחב לא יודע דבר על גבורתם המופלאה ורק בחלק מהמקרים היא נודעת כמו סיפורו המופלא של אלי כהן המרגל שלנו בדמשק. הוא הוצא להורג בתלייה בתאריך 18 במאי 1965.
אבל, בדברנו על גיבורים ועל גבורה אין הכוונה רק ללוחמים בשדה הקרב. החיים מזמנים מצבים מורכבים וקשים, שיש ודרושה גבורה ממש כדי לעמוד בהם. כך נוכל למשל להתיחס למשפחות שכולות, שעברו אובדן נורא וגייסו כוחות עילאיים כדי להמשיך ולחיות ולתפקד. כך ניצולי שואה שחזרו מהגהינום עצמו ויש שהותירו שם את כל יקיריהם וגייסו כוחות נפש וגוף לבנות חיים חדשים. כך גם בעלי נכויות קשות, שמצאו כוחות להשתלב בחברה ואף לתרום בה. כך בעלי הנכויות, שפיתחו כישורים מיוחדים כמו למשל בתחום הספורט, והגיעו להשגים מדהימים למרות מגבלתם. כך הנשים המוכות, שחוו התעללות ומצאו כח לשבור את מעגל השתיקה ולחלץ עצמן מקשרים אלימים ומסוכנים. יש וברחו למקלט חסוי ומשם החלו לבנות לעצמן ולילדיהן חיים חדשים, שפויים יותר. כך סיפור יציאתם של יהודים מאתיופיה ברגל במדבר בתת תנאים ובסכנת חיים, כדי להגיע לארץ מולדת אבותיהם. כך לפניהם יהודים מאירופה ומצפון אפריקה, שנדחסו בספינות רעועות וניסו להגיע בחשאי לחופי הארץ.
כשזכיתי לעמוד לפני כתשע שנים מול קהל אורחינו בזבד הבת של נכדתנו הראשונה, ציינתי את גבורתם של מי שלא זכו כמוני לפרי בטן ויודעים למצוא טעם ומשמעות בחייהם.
מי שער לכוחו של לחץ קבוצתי על פרט בודד, מבין כמה גבורה יש במי שעומד מול חבורת ילדים או בני-נוער או מבוגרים, ומתנגד למעשה שנראה לו בלתי הוגן או בלתי מוסרי ומסרב לתת לו יד. עליו לעמוד לעתים מול גינוי וביזוי ועד כדי נידוי וחרם.
נראה לי, שהמכנה המשותף לכל סוגי הגבורה הוא: כח. כח פיזי, כוחות נפש, כח הרצון. הייתי רוצה לאפיין כח זה כחיובי ובונה אבל מה לעשות, שאותו גוליית שהביסו גיבורנו, נחשב גיבור גדול בתוך עמו.
ראוי גם לציין, כי למרות שרוב הגיבורים שמניתי קשורים איכשהו למוות, בעיקר – שלהם,
עדיין גבורה קיימת בארצות החיים. כל מי שנתקל במחסום קושי ומצליח לפרוץ אותו, מעיד על עצמו כי הוא גיבור. כך בירידה במשקל ושמירתו, כך בהמנעות מסוגי מזון האסורים עליו (חולי סוכרת, צליאק ודומיהם), כך בגמילה מהתמכרויות לסוגיהן ועוד כהנה וכהנה.
נראה שכל אחד מאתנו יכול, אם רק ירצה בכך בכל מאודו – להכנס לרשימת הגיבורים. אם נרצה…
27.11.10