לצבוע את השלכת בירוק

(תקציר הרצאה שנשאתי בערב מתנדבים במועצת לב-השרון)

חברה ראתה את כותרת הרצאתי ושאלה: "מדוע לצבוע את השלכת? יש לה צבעי אדמה מקסימים ומדוע לקלקל? והנה כבר נכנסנו לנושא: אותו דבר עלול להיראות מאד לא יפה או נעים או מיוחד ועשוי – להיתפס כמקסים.

אך, הנה באתי לשוחח עם מתנדבים ואני עוסק בחשיבה חיובית? מחשבות הן דבר מעניין, אבל כאן יושבים אנשי מעשה, שעושים מעשים חיוביים. בבסיס החשיבה החיובית נמצאת הגישה החיובית ואי אפשר להתנדב למען הזולת בלי הבסיס הזה.

קל יותר לחשוב חיובי ואופטימי כשטוב וכשמצליחים. קשה יותר כשמתקשים וסובלים. נצא אפוא לבחון את הנושא בעיקר כשזה קשה יותר:

"בלב לבו של הקושי, שוכנת ההזדמנות" – אלברט איינשטיין.

מצב לעולם אינו אבוד, כל עוד לא מתייאשים.

יש לשים בפרופורציה: – אדם שוכב בטיפול-נמרץ מחובר למכשירים, בחדר לידו שוכב אדם אחר במצב דומה, אלא שזה האחרון מחובר גם למכשיר הנשמה. יחסית לשני, לראשון ממש טוב! כך, מי ששובר יד יכול להיות מאושר, שהרי יכול היה לשבור גם רגל!

החיים אינם מישור: – אם כעת הכף נטתה כלפי מטה, נתאזר בסבלנות ונקווה כי במהרה היא תיטה כלפי מעלה.

לא מובן מאליו: – שחיים, שיכול להיות רק טוב; לא קשיים וצרות צריכים להפתיע אותנו, אלא ציפיותינו שהן לא ייקרו.

ערכן של מצוקות: –

1 יכולות ללמד אותנו להעריך דברים ולהוקירם;

2 יכולות ללמדנו לשים דברים בפרופורציה, שהרי תמיד יכול להיות גרוע יותר;

3 יכולות להביאנו לכלל הכרה בכך, שכבר היה גרוע ובכל-זאת התגברנו ומאז עברו עלינו ימי אושר ושמחה והרבה טוב, אז מותר לקוות, שכך יהיה גם בעקבות המשבר הנוכחי;

4 מצוקות עשויות לחסן אותנו. אמנם היינו ברצון מוותרים על "זריקת החיסון" הזו, אולם, אם נחליט להתגבר ונדע שגם צרה זו עשויה לחשל אותנו, אולי יקל עלינו לשאתה;

5 איננו כמהים למצוקות, אבל כיוון שפקדונו, יש לנו למה להשוות מצבי משבר שפוקדים אותנו. יש שהשוואה זו מובילה למסקנה, שמצבנו בסך הכול טוב;

6 אם כבר באה עלינו צרה, לפחות נפיק במלואם את הרווחים המשניים – תשומת-לב הזולת, מנוחה, אתנחתא, קריאה, האזנה למוסיקה – אם המצב מאפשר לנו ליהנות מכך ועוד ועוד.

לאדם הדתי קל יותר: – מאמין שזה רצון הבורא;  מצווה לקבל באהבה את הרע כאת הטוב;  זה מה שנכתב לו בראש-השנה ועליו להצדיק את הדין;  חבלי-משיח מכינים את הגאולה ומבשרים אותה;  הסבל מזכך;  "תשועת השם כהרף עין!"

שמעתי ילדה עיוורת בתוכנית רדיו שאמרה, שלדעתה הגורל בחר בה לשאת מגבלה קשה זו כי ידע, שהיא מסוגלת לעמוד בהשלכותיה.

אימרה של א. ד. גורדון: בימקום להילחם בחושך, צריך פשוט להגביר את האור! – כך, אם נחפש את נקודות האור בכל מצב, נצמצם בהכרח את ראיית המצב כשחור.

רואים מה שבוחרים: – כל מצב הוא מורכב ורב פנים, בידנו לבחור איזה משקל להעניק לרכיבים השונים ומה שנבחר להדגיש, זה מה שבכיוונו תיטה הכף.

שוב ושוב מדגישים ש"הכול בראש", אנחנו הנותנים לדברים את המשמעות ולכן, איך שנבחר לראותם כך נתפוס ונחווה אותם.

להנות מהטוב זה ממש לא קשה לרובנו; ניתן וצריך ללמוד ליהנות ולשמוח גם למרות כל מה שעלול להשבית את השמחה. רק למי שחי יש צרות!

רע? – אסור לאפשר לדברים רעים להשתלט אבל לא תמיד ברור מה זה רע. כך למשל הופץ באינטרנט סיפור סיני על בחור מפרנס במשפחה ששבר רגל ונוטרל מעבודה לחודש ימים. באו לגייס למלחמה נגד יפאן ואותו לא לקחו כי לא היה כשיר. כך גם עם הסוס שלהם שנפצע ולכן לא נלקח למלחמה. הרע התברר כמזל גדול וטוב.

ישנם אפוא מצבים שנראים לנו כעת גרועים מאד ועם הזמן מתברר, שהם היו גורם או מיפנה מאד חיובי בחיינו.

אימרה חשובה: "אם אינך יכול לשנות את מצבך, שנה את גישתך אליו".

לדעת להוקיר: – אחד הלקחים ממצבי משבר ומצוקה הוא, שאל לנו לאפשר לרגעים יפים בחיינו לחמוק מתודעתנו. עלינו לדעת להכיר בהם ולהוקירם. זה כולל זוטות לכאורה כמו – שיגרה!

(לא נוכל להשוות את אושרו של מי שאוכל 3 ארוחות ביום לזה שסבל רעב ממושך – בהגיעם לשולחן ערוך כל טוב. ברור לנו שהראשון הוא שצריך לראות עצמו מאושר, אבל ברור לנו, שדווקא עיני השני ינצצו למראה המזון ולבבו יגאה בשמחה ובאושר. השבע תמידית אכן לא יודע להעריך מה שיש לו, למרות כל מה שיש לו, הוא לו חווה חוויית אושר עילאי בזכותו).

כל אחד מאתנו נמצא במקומם של שני אלו בכל עת; מבחינות מסויימות מצבנו על הפנים ומבחינות אחרות – הלוואי על רבים אחרים.

קראתי פעם אימרה לפיה: "בכיתי שאין לי נעליים עד שפגשתי אדם שאין לו רגליים!"

מצבים עתידיים: – מי שיודע להוקיר כעת ולמצות את הטוב שנחן בו, יכול להיות אופטימי, שכל מה שלא צופן בחובו העתיד עבורו וגם תלאות גדולות – לא יכריעו ולא ישבית את יכולתו לשמוח על הטוב ולצמצם את נזקו של הרע.

על חשיבה חיובית ושיקום: – בשיקום בונים על מה שיש ולמרות כל מה שאין; לדעתי, בונים עם מה שיש ועם מה שאין! נכות היא בגדר יש משמעותי – ידע למצבים מורכבים (ראייה מעבר לדלת סגורה);

"אין חכם כבעל ניסיון!"

לצמוח מתוך הכאב;  (ספרה של נעמי הדס לידור).

לכן, אין ראייה היא: יש עיוורון!  ניתן אפוא למצוא טעם ומשמעות וסיפוק בחיים, בגלל כל מה שיש לנו ובנו וכן, בגלל כל מה שיש בעקבות כל מה שאיננו.

חשיבה חיובית: – אם טוב כעת וכל שעברנו קדם לכך, אולי נשלים עם הרע שהיה בגלל כל מה שבא בעקבותיו?

אופטימיות – יהיה טוב!

חשיבה חיובית – כעת טוב!

תמצית החשיבה החיובית: "איזה הוא עשיר? – השמח בחלקו!

היכן שיש אהבת אדם נמצאות אופטימיות וחשיבה חיובית.

אסיים בנימה אישית: אם שומעים היום על ילד ששיחק בחפץ חשוד ונפצע קשה, לא נוכל שלא לראות בזה טרגדיה לו ולמשפחתו. במבט של 55 שנים לאחור אני בוחן את פציעתי הקשה וחושב, שאילו יכולתי לחזור לאותו מעמד ודאי הייתי נמנע מהמעשה הנורא שגרם לאסון. אולם, כשאני בוחן את כל נכסיי הגדולים היום – משפחה, חברים, חיים מאושרים ומלאי תוכן ועניין – נראה לי, שהייתי עושה הכול אותו הדבר ובלבד שאגיע לאן שאני נמצא כעת.

(החומר להרצאה לוקט מחיבורים קודמים שכתבתי והנמצאים כולם באתר)

08.08.08