עיוורון בבנקאות

אני מניח, שאין צורך שאציין בפניכם, שעיוורים אינם רואים. גם אלו – ומדובר ברוב העיוורים – שלהם שרידי ראייה, גם הם ברובם אינם מסוגלים לקרוא מסמכים רגילים בלא ציוד עזר מגדיל. לא ייפלא אפוא, שבבואי לחתום על מסמך בבנק, עולה השאלה: איך אדע על מה אני חותם? אינני מסוגל לקרוא בעצמי את המסמך המוצג לפני ונציג המערכת חושש מפני אפשרות, שאחזור בי מחתימתי ואטען, שלא ידעתי על מה חתמתי או גרוע מכך, אטען שרימו אותי והחתימו אותי על מסמך שפגע בזכויותיי.

אירוע להמחשה:

מספר שנים החזקתי חסכון בבנק איגוד. מפעם לפעם הפצרתי ברעייתי שתיגש איתי לבנק לצרף עצמה לחשבון, שהרי מדובר בחסכונות של שנינו. כן רציתי שנחתום יחדיו על טופס לאריכות ימים, המאפשר לכל אחד מבני-זוג השותפים בחשבון, להמשיך לפעול בו במקרה של מוות חלילה של אחד מהם. באחד הימים הגענו שנינו לסניף הבנק לבצע את הדרוש. לאחר שרעייתי הצטרפה לחשבון והוא הפך משותף וגם חתמנו על טופס אריכות הימים בחשבון המשותף, נדרשנו כדלקמן: פקידת הבנק נתנה בידי רעייתי טופס בו התבקשה לחתום שקראה בפני את המסמכים עליהם חתמתי ושאני יודע ומבין על מה חתמתי. חתימתה על טופס זה בעצם מסיימת הליך בו הפכה שותפה לכספים שהפקדתי בבנק הזה לפני שנים. כמובן שהתנגדנו רעייתי ואני לדרישה המוזרה הזו. הוסבר לנו, שפקידי הבנק מנועים מלחתום על המסמך הזה בהיותם נוגעים בדבר. מעניין, שאת רעייתי לא תפסו כנוגעת בדבר למרות שהיא הנהנית בעצם מכל ההליך.

ברור, שסגרתי את החשבון בבנק איגוד והעברתי את חסכונותיי לבנק אחר. מחיתי בפני גורמים בכירים בבנק על היחס העולב ולאחר חילופי מכתבים הודיעו לי, שנאותו להוציא מהטופס הנדון את עניין המבין, אך את עניין היודע יאלצו להותיר.

איך מעז בנק איגוד להטיל ספק בכושר הבנתו של אדם עיוור? מאפשרים למי שאינו יודע קרוא וכתוב לחתום באגודלו; מחתימים על טפסים עבריים דוברי סינית, יפנית, צרפתית, אמהרית… וסומכים על החותם, שידאג לדעת ולהבין על מה הוא חותם. כלומר, גם בורים ועמי ארצות וגם משכילים שאינם יודעים עברית, סומכים עליהם שידעו לדאוג לעצמם ולאינטרסים שלהם. מה אם כן לגבי עיוורים?

אירוע נוסף להמחשה:

הצטרפנו לקבוצת רכישה. הוסדרה אופציה לקבלת משכנתא מבנק ברקליס דיסקונט. כל רוכש נדרש לפתוח תיק משכנתאות בבנק כדי שזה האחרון ילווה את שלבי הבנייה. 8 זוגות הרוכשים הגיעו בנפרד לסניף וחתמו על עשרות רבות של דפים, מאות חתימות. ברור שאף אחד לא קרא את כל החומר שחתם עליו.כשנודע לעובדי הבנק שאני לקוח עיוור, עמדו על כך, שעורך דין שאינו עובד הבנק יחתום לצד חתימתי על כל מסמך שאני חותם עליו ויאשר בכך, שאני יודע על מה חתמתי.  מעניין לציין, שרק אחרי שכולם חתמו על המסמכים, התברר, שפתיחת תיק עולה לכל רוכש כמה אלפי שקלים. הדבר צויין באחד הטפסים עליהם חתמנו כולנו, אבל אף אחד – כולל עורך הדין ששימש עד לחתימותיי – לא שם לב לעובדה זו. אגב, נציגות הקבוצה העבירה מחאה בכתב לבנק על כך, שלא טרחו להסב את תשומת לב הרוכשים לסעיף התשלום הזה, שהובלע בים הניירת.

גם בדוגמה האחרונה, התייחסות המערכת לאדם עיוור היא כאל מי שסומכים עליו רק בתנאי ובעיקר, שחוששים מפניו. יתכן, שקרה מקרה או אפילו יותר ממקרה אחד, בהם נתקל בנק בטענה של לקוח עיוור, שהוא רומה ונוצלה מגבלתו. מכאן ועד להכרזה בפועל על כל העיוורים כעל מי שאינם יודעים או אינם מבינים על מה הם חותמים, המרחק עצום.

מי שמתקשה בעברית או בהבנת עסקאות מורכבות מבחינה כלכלית, נותני השירות מסייעים לו בהבהרות. מי שאינו סומך על פקידי הבנק, דואג שיתלווה אליו אדם שהוא סומך עליו כדי שיסייע לו בהליך המורכב. כך גם לקוח עיוור יכול שיסמוך על פקיד הבנק שקורא באוזניו מסמך ועונה לשאלות ההבהרה שהוא מציג, או שהוא מתארגן עם מלווה רואה שיסייע לו בהגיעו לנהל ענייניו בבנק.

אירוע נוסף רלוונטי:

באחד הימים שמעתי ברדיו אדם עיוור בשיחת טלפון עם מאזינים השופכים את לבם. הוא סיפר, שרכש דירה מקבלן וכשנמסרה לו נוכח, שלא הותקן בה מיזוג אוויר ושאין חניה צמודה אליה. הוא טען, שחשב שזה כלול בחוזה וכשעבר על החוזה בעזרת בנו, נוכח שטעה ובעצם הוא רומה והוא רוצה לבטל את העיסקה. עורך הדין שישב באולפן והשיב לפניות מאזינים, הציע לו לתבוע את הקבלן וטען, שבית המשפט ודאי יפסוק, שהקבלן ניצל חסר ישע ויבטל את העיסקה.

קפצתי כנשוך נחש! מיד שלחתי פקס לקול ישראל בו מחיתי על התשובה הזו, שמציגה אנשים עיוורים כמי שאינם מסוגלים לנהל את ענייניהם ולהיות אחראים משפטית. ציינתי, שאין לי התנגדות, שהלקוח יעזר במתנדב של שי"ל (שירות יעוץ לאזרח), שיפנה למענו לקבלן ויבקש את חסדו ויעזור לו לבטל את העיסקה. אבל דחיתי בתוקף את כיוון היעוץ לפיו הלקוח יטען שלא ראה על מה חתם ולכן אין תוקף לחוזה. הרוכש העיוור יכול היה לבקש מבנו או מכל אדם אחר שהוא סומך עליו, שיעבור איתו על פרטי החוזה טרם חתימתו עליו. עובדה שידע לעשות זאת לאחר מעשה. הבעיה עם הלקוח הזה איננה שהוא עיוור אלא שהוא – טיפש! לכן, לדעתי, הוא ראוי לחסד ולרחמים אבל מכאן ועד לקביעה, שכל העיוורים אינם בעלי מעמד משפטי לחתום על מסמכים, המרחק עצום.

מחאתי הגיעה לידי עורכי התוכנית "הכל צפוי", העוסקת בבעלי מוגבלויות ולבקשתם, התראיינתי בתוכניתם והבהרתי את עמדתי בשידור.

חברים, בעיקר עיוורים, ששמעו על ההתנסויות שעברתי והמתוארות לעייל, הפצירו בי לפעול. יש שעודדו אותי לפנות לחברי-כנסת ולדרוש שיפעלו בתחום החקיקה. יש שהציעו, שאגיש תביעה משפטית בגלל פגיעה בי בגין חוק "כבוד האדם וחירותו", ההפליה שנוהגים בנו. יש שהציעו שאצא לתקשורת וכך אפנה לדעת הקהל.

בחרתי כמובן במה שמתאים לי וזה החיבור הזה שאני מביא כאן. אוכל רק לקוות, שלא ירחק היום ולקוח עיוור יוכל לקבל בכתב בראיל או בצורה מוקלטת כל חומר עליו הוא נדרש לחתום ואז גם במערכת הבנקאית החרדה, יוכל לנהל את ענייניו בכבוד מבלי שיאלץ לצרף אליו אפוטרופוס.

14.06.10